עיקרון היסוד בדיני הירושה הוא כי עם מותו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו. נכסים אלו, הקרויים גם “עיזבון”, הם הירושה של המנוח. בעקבות מותו של האדם, היורשים הופכים להיות בעלים החוקיים של נכנסיו. העיזבון עובר לבעלות היורשים רק לאחר המוות ולעולם לא קודם לכן. גם חובותיו של המנוח עוברים ליורשיו, אך ורק עד גובה השווי של מה שקיבלו. יודגש כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, או עקב חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים אינם חלק מהעיזבון, אלא אם נקבע במפורשות שהם מגיעים לעיזבון.